יוסי, שלמה, עמיקם
לטייל הלכו שלושתם.
פגש אותם אוזן-סוד
עיר קט, נחמד מאוד

וקרא:'' אי-יא אי
לטיול קחו אותי"
הסכימו השלושה מיד
"ניקח אותך  עיר נחמד".

ראה אותם מיאו חתול
"גם אותי קחו לטיול,
שמא אולי אמצע עכבר,
גורלו יהיה אז מר."

"עכבר לצוד-בוא חתולי,
אתה תהיה החמישי."
לפתע בא כלב גדול
"גם אני לצוד יכול
גם לצוד וגם לשמור
פן גנב רשע יחדור."

לחורשה הלכו  שישה
בשורה הארוכה
ובדרך שרו כך:
"שישה אנחנו -רשע יברח!"

שמע אנקור את השיר:
"גם אני רוצה צוויר! צוויר!"
ומעל ראשיהם עף,
שבעה היו שרים עכשיו.

ואז אמר עמיקם:
"שירו חברה בקול רם -
לנו,לנו העולם
כל עוד אנו קטנטנים-
טוב לחיות ונעים
יפים החיים,יפה השיר"
הסכים האנקור:"צוויר,צוויר, צוויר"
והעיר:"אייה אה!
העולם כל כך יפה!"
התרגש החתול  ותיילל
רגז הכלב: "לעזאזל!
ילל שלך  כל שיר מקלקל!"
אז געה העגל:"מו!
במקום לריב,- הביתה לכו,
שם מחכה לנו חלב"
הסכים הכלב:"הביתה-הב!"
גם החתול מיד הסכים:
"לשתות חלב-דבר נעים"

פתח אז יוסי הראשון:
"מה שאמרתם זה נכון".
נחזור הביתה ונשתה,
גם אני חלב רוצה,
עת לשיר ועת לשתות."
לאורווה רץ אוזן-סוד
ברפת עגל נעלם
רגזה הפרה,הוא ביקש סליחה,
כולם שמעו אותם
עד הפתח עליו שמר
האו הטוב ולמלונה חזר
במקום חלב טוב של פרה
רק מים מצא בתוך הקערה

גם החתול אתם הלך,  
גרשו אותו מהמטבח..
בא הסוף לכל פרשה:
"נאומה ונומה! שקט ושא!"

וזהו סוף של חד גדיא העליזה.

יפים
החיים, יפה השיר".