זיו יום-טוב נאה / כשאפקח את עיניי |
מנסה למצוא ולו מעט מהאדם שנכח כאן קודם.
שינוי בלתי נמנע, נע במסלול מוגדר מראש לעבר ההתפתחות,
התפכחות? הגשמה?
פחד לא להתעורר מתוך האשליה.
המסלול מוגדר, המטרה ברורה ובעיני המציאות נראית ברת-השגה.
בסוף אוכל למצוא אותו, לאחר שאוכל לקדיש מעט מגרגירי חול
למשימה החדשה.
תקווה שלא אבד לנצח ונקבר תחת מערום הגרגרים.
כשאפקח את עיניי אתוודה לאמת.
התפכחות? הגשמה? או אולי רק אשליה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|