[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
קזנובה

אני צריך לשטוף את הפנים. כל האבק הזה שנשאר מהקיץ גורם לפנים
שלי להיראות מוכתמות. גידלתי גם זקן ושיער ראש. כל הזמן הייתי
בבית, לא ראיתי אף-אחד חוץ מהאיש, ולו לא אכפת איך אני נראה.
לכן לא הרגשתי צורך להתגלח ולהסתפר. אפילו למכולת הבת-זונה לא
הלכתי, האיש קנה הכול. הוא קנה לי אוכל ומשקה, וגם סיגריות.
אפילו פעם הוא קנה לי דיאו. דיאוטרנט, ככה כותבים את זה? דיאו
נשאר דיאו. צחקתי מאוד כשהוא הביא לי את הדיאו, כי הוא עשה מזה
טקס קטן, ואמר שזה יעזור לי לפתות בנות. כי זה דיאו עם ריח
שמדליק בנות. קודם כל אי-אפשר לפתות את מי שלא רוצה להתפתות.
רק אם אתה מדביק לה לאטמה וסוחב אותה על הגב מעולפת לבית
ולמיטה. ("היא התעלפה, אני מחזיר אותה הביתה." ככה תגיד לזונות
שידחפו את האף שלהם.) דבר שני, איפה שהיינו, זה שאני לא רואה
אף-אחד חוץ מהאיש, ובטח שלא בנות, אולי סתם דרך החלון כשהן
עוברות. ואני לגמרי בסדר עם זה. פעם במיליון שנה אני מאונן
ונגמר הסיפור. לא מפריע לי. אבל הוא אמר לי אתה תהיה קזנובה.
לא מכיר קזנובה, זה מן משגל נשים מדופלם? אתה, הוא אמר לי,
תנער טוב-טוב את המנוע שלהן עד שלא ירצו מנער מנועים אחר. זה
גרם לי להרגיש שאני והוא לא מדברים על אותו תדר. זה לפעמים
קורה. מה לי ולכל הדיבורים האלה? ובכלל, מה אני צריך דיאו, מה?
לאף-אחד פה לא מפריע אם אני מסריח. לא לי ולא לו. שמתי את
הבקבוק הזה הקטן מפח שמתיז באיזו פינה על שולחן במרפסת הסגורה,
והתכוונתי לשכוח מזה. חוץ-מזה הוא קנה הרבה פיצות ובורקסים
קפואים. אז דחפתי את כולם לפריזר כדי שיהיה לי ב-מה לפטם את
עצמי. אני רוצה להיות שמן-שמן-שמן, כמו איז. מכירים את איז?
הוא כבר מת. אבל אולי אני אקים אותו לתחייה בסיפורים, בשביל
הכיף וכמחווה. ישבתי על המיטה שלי כשאני לוגם אקסל, מעלה עשן
סיגריות, ומאזין למוזיקה מלוכלכת מאוד על זיונים וקללות, לא
משהו שמכבד נשים. אני מכבד נשים מאוד, ולמה לא. אבל לפעמים
נחמד להרגיש כמו בן-זונה מניאק. ואז הוא הנחית עליי את המכה -
אתה חייב לזיין, הוא אמר לי. לא רוצה, לא צריך, אין צורך,
ניסיתי להתחמק, אבל הוא ממש דחק אותי לפינה. "אתה צריך קוס
רטוב ושדיים רכים ותחת מוצק כדי שתזכור את טעם החיים." הוא
אמר. "מה עם העיניים?" שאלתי אותו, מתבדח. "כן, גם זה." הוא
ענה באגביות. ואז הוא הלך והשאיר אותי עם משימה לזיין. מה
עושים? עישנתי את הסיגריות שלי והסתכלתי מהחלון. הפעם החלטתי
גם לפתוח את הרשת, בחלון, כדי שיראו אותי ואני אראה יותר טוב.
ראיתי אישה עוברת. "היי." קראתי. אבל היא התעלמה. לא ידעתי מה
לעשות, הייתי אובד עצות. עברה בחורה צעירה, "היי, רוצה לעלות
אליי לקפה?" קראתי אליה. היא הביטה בי כאילו היא לא מאמינה
שאני מדבר אליה, וצעקה "לך תזדיין, מכוער." רציתי להגיד לה שזה
מה שרציתי לעשות איתה, אבל שתקתי. הבנתי את הכוונה שלה. אני
מכוער? הבטתי על עצמי במראה. באמת נראיתי על הפנים. לכן לקחתי
נשימה עמוקה, וגילחתי את עצמי וגם סיפרתי את עצמי. חתיכת
עבודה. "היי, יפהפייה, רוצה לעלות אליי לקפה?" "יש לי חבר."
טוב, זו התקדמות.  







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תקוע לי משהו
בשיניים?

האוכל פטרוזיליה


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/11/15 6:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה