היא אמרה שכיף לה להיות לבד,
עד שהיא הכירה אותי
ואז היא רצתה להיות עם כל העולם,
חוץ ממני
לפרק טנק כדי שהיא תחזור אליי,
זה לא מוסרי ולא חוקי,
בעיקר כשזה טנק גנוב
אבל היא אמרה שזה יסמל עבורה,
את פירוק העולם מנשק,
ואת קץ המלחמות
אבל אנחנו זקוקים למלחמות,
אמר השופט הצבאי של המשטרה הצבאית,
כששפט אותי
זו פגיעה, הוא אמר, בצה"ל,
וביכולת ההרתעה שלה נגד אויבים,
ששומרים על אזרחים ישראלים,
כמוהו,
וכמוך! הוא צעק
אבל כשהייתי בכלא הצבאי,
קיבלתי ממנה מכתבים
היא אמרה שהיא אוהבת רק אותי,
ואף-אחד בעולם לא פירק טנק בשבילה,
כמו שאני עשיתי
"ואלוהים יודע מכמה גברים ביקשתי" היא הוסיפה
היא הבטיחה לי שאהבתה שמורה לי,
אבל ביקשה ממני רשות לשכב עם אחרים,
אם ייווצרו מצבים
"אני רוצה לשכב רק איתך," היא כתבה,
"אבל אתה בכלא, ולבחורה יש צרכים"
הרשיתי לה
כתבתי לה "שלא תעזי להיכנס להיריון,
הילד שיבוא ממך, אני רוצה שהוא יהיה שלי"
היא כתבה שזה גרם לה לבכות מ-אושר
והיא תשמח לעשות איתי ילד
בינתיים הגיע קיץ,
ואני נשרפתי מחום בתוך התא
"סוהר," הייתי צועק "למה אין מזגן?"
"אולי אתה רוצה גם יום כיף בים?" הוא היה לועג לי
"אני נשרף פה, סוהר. אני נשרף פה!"
הוא זרק לי מאוורר לתא, ואפילו ספר
"זה ספר על אדם שבגד במדינתו בשביל אהבה" הוא אמר בלעג
קראתי את הספר, אבל לא הפנמתי כלום,
מלבד העלילה הבסיסית
כי הרעש דפק לי בראש, והחום מנע מלחשוב
כשהשתחררתי, השלמתי חודשיים,
ונסעתי איתה לאמסטרדם
שם עשינו ילד וסמים,
וחזרנו מסוממים ובהיריון
כל הימים היא ישבה מול הטלוויזיה, ואכלה,
כשאני סידרתי את הבית שיתאים למשפחה
ואז היא הביאה לי נסיכה,
הייתי עבד לה
הימים עברו, והנסיכה גדלה,
ואני השמנתי מנחת
ביריד צעצועים עברנו ליד טנק פלסטיק בקופסא,
והיא ביקשה שאקנה אותו לה
לא הופתעתי במיוחד, ידעתי שהיא ילדה של אבא ואימא,
כשהיא פירקה את הטנק
הבחורה שלי צעקה עליה, ואני הזכרתי לה,
ואז היא צחקה ובכתה,
ממלמלת "איזה עולם משוגע".