זאת הפעם הראשונה שהיא אומרת לי דבר כזה. אף פעם היא לא דברה
אלי ככה. אני שונאת אותה, כי היא החברה הכי טובה שלי, והיא
אמרה לי: "לכי מכאן." יותר אני לא מדברת איתה, ולא אכפת לי
שיום שישי עושים לה יום הולדת. ולא אכפת לי שאמא שלי תגיד לי
שחברות זה חשוב. ולא אכפת לי בכלל שום דבר. כי לפעמים גם אני
כועסת על ירדן, אבל אני לא אומרת לה. כי אם אני אומר לה, היא
לא תהיה חברה שלי. כי אם אומרים משהו שהיא לא אוהבת היא הולכת.
ומשחקת עם ילדים אחרים. ורק איתה אני מסתדרת. כי לבנות האחרות
אני פוחדת לגלות את הסודות שלי. כי אבא שלי לא באמת באמריקה.
ואני לא באמת יודעת מה הוא עושה, ואולי הוא בכלל מת, כי כשאימא
שלי רצתה שיהיה לה ילד היא הלכה למקום כזה שנותנים לה משהו
ששמים בבטן ואז יש תינוק. לא כמו שירדן אמרה לי שכשההורים
רוצים ילד הם מתנשקים. טוב האמת גם אימא שלי אמרה לי, ואימא
שלי יודעת יותר טוב מירדן. וירדן אמרה לי שאם אני לא אשחק איתה
בוובקינז היא תספר לכולם, אפילו שאימא שלה אמרה לה שאם היא
תגלה למישהו היא תיקח לה את המחשב, ואז בכלל לא יהיה לה
וובקינז. והאמת לא יהיה לה כלום, כי ירדן בכלל לא אוהבת משחקים
שהם לא במחשב וכל הזמן היא בוובקינז, ובגלל זה קנו לה מחשב
משלה כי נמאס כבר להורים שלה לצעוק עליה שתעזוב את המחשב.
ועכשיו ירדן אמרה לי - "לכי מכאן", כי אמרתי לה שוובקינז זה לא
בעברית וזה גם לא באמת מגיע מאמריקה, בכלל כתוב על זה "יוצר
בסין", וזה בכלל לא כזה מגניב כמו שהיא חושבת. ובגלל זה עכשיו
היא רבה איתי ואולי היא תספר לכולם. ועכשיו אנחנו עדיין בהפסקה
הגדולה ואולי, אולי, אחרי ההפסקה יהיה לנו שיעור חברה, וכולם
ירצו לדבר על אבא שלי, כי בשיעור חברה המורה מרשה לדבר על מה
שרוצים. ולא בא לי שידברו על אבא שלי, כי הוא שלי! ואם מישהו
יגיד משהו אני אתקשר לאימא שלי שתיקח אותי מיד! כי אני לא מרשה
שידברו על אבא שלי! אפילו שכבר המורה הציעה שאני אספר בעצמי,
אפילו שהיא אמרה "ככה ירדן תפסיק להחליט לך דברים", אז מה, טוב
לי שירדן מחליטה לי דברים כי לפעמים זה כיף וובקינז ודי!
ועכשיו הנה באה אלי ארבל ואומרת: "ירדן אמרה שאת לא יודעת איפה
אבא שלך". ואני אומרת לה- "אבא שלי הוא הממציא של הוובקינז
והוא בסין איפה שעושים אותם". וארבל אומרת "אבל שקרת, אמרת
שהוא באמריקה."
- "כי פעם היו עושים וובקינז באמריקה ועכשיו לא."
- "לא נכון זה סתם שטויות את סתם שקרנית, בטח אבא שלך מת,
ובגלל זה את ממציאה."
- "יופי, מה אכפת לך שאני ממציאה, אני יודעת איפה אבא שלי ואת
לא, ובכלל תעזבי אותי ודי."
וזהו... היא הלכה. אבל מה אכפת לי שהיא דברה אלי ככה, בכלל אם
עכשיו לירדן יהיו חברות אחרות, כל הזמן הן יצטרכו לעשות מה
שהיא אומרת, ובסוף גם להן יימאס. אז יותר טוב שיהיו לה חברות
אחרות, עדיף לי כבר להחליט על עצמי כמו שהמורה אמרה ולא שירדן
תחליט עלי. ובכלל וובקינז זה לא בעברית ולא כחול ולבן, ואמא
שלי אומרת שצריך לקנות כחול ולבן ולדבר בשפה תקנית. אז מחר אני
אומרת לאמא שלי שירדן חברה לא תקנית, ושאני רוצה חברה שמשחקת
רק במשחקים שהם כחול ולבן...