בבית מרזח נידח
בפתחו של נמל
יושב הגיבן ולוגם,
לו רטיה שחורה
שבעינו היא קבועה
מהיותו עוד ספן משיט,
בכל בוקר יפקוד
את כוסו וישתה
ויחלום על ספינה
שאתה הוא יזכה
להגיע לזו שאהב
ולפגוש נערה שעזב.
מאז חלפו השנים
וזכרונות בו עולים
כשבלילו היה מתהולל,
ברציף נמל נידח
פגש לבו בנערה
שגבה כקשת וחץ,
לבה הוא שבה
ואותה הוא נשא
לתאו בספינת הברזל
שם לילה כבש
ומאז דמותה תשיט
בכוס השיכר שלוגם.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.