קובי פרל / זרקה בנו |
אחרי ככלות
ככלות הכל
אולי מחר אולי אתמול
אזי נראה
איך זה היה
ואין כבר דרך חזרה
ונתפנק
ונתרפק
על הקול
המתהדק
בצווארנו
מתחזק,
חובק-חונק
ובסוף שבעת השכול
כשלא שבענו גם מתכול
על חזי תלוי זועק
אוויר נשוף ומתעמק
אני שפוף
לבד ישוב
שיבתי אותי זרקה
לא עוד נשוב...
בסוף היום אין הפסקה
ואיאנק
ואתפרק
על קולך
המתרסק
במיתרי חלוץ
שובק,
נשנק-נושק
ואחרי ככלות הכל
כבר לא מחר
כי אין אתמול
אזי אראה
כי זה היה
ועל הדרך - רק תודה...
אכלו זרים כוחי ולא אדע.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|