יש משהו
כמעט מרגיע
ברגע הזה.
בין שינה להזיה,
בין חלום למציאות.
הרגע שבו
את מולי
אחרי הרבה זמן,
והלב דופק
והנשימה מואצת
והידיים מתרוממות
מאליהן -
כאילו בכל כף יד
פועם לב משלו.
ואת מולי;
את ספק מחייכת
ספק בוכה.
אבל בעצם -
נראה לי שאת מפחדת
אולי זה בגלל
שבאחת הידיים
עם הלב הפועם
הייתה סכין
שחתכה לך את הצוואר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.