זה נגמר, את אומרת לי - זה נגמר.
לא אקום לצדך כבר מחר,
זה נגמר. ואני מנסה להבין - איך אפשר ?
איך אפשר שלא לשמוע את קולך,
איך אפשר שלא לשמוע את צחוקך,
איך אפשר שלא להרגיש את ידייך,
איך אפשר לא לטעום את שפתייך ?

לא רוצה עוד דבר מלבדך, לא רוצה לא לקום לצדך.
לא רוצה ללכת לישון בלעדייך, לא רוצה לא לראות את פנייך.

טעויות בחיי עשיתי, פעמים רבות שגיתי.
גם כשטעמתי את האהבה - לא יכולתי לשמרה.

לא אוכל את הזמן לאחור להחזיר, המילים נאמרו וזה המחיר.
המחיר על הפחד ועל החולשה, המחיר על הכעס ועל הבושה.
המחיר אותו אני משלם על היחס הרע וזיכרון שלא ייעלם.