חיים בגבול המציאות - בין דמיון לפחד.
חיים בלי חופש וחירות. חיים בלי נחת.
פגישה רגעית עם הגורל השאירה בי צלקת, אני נגוע ופגום, הנפש
מתפרקת.

הגוף כואב, כולו רועד מפחד.
אין שום דבר יותר מפחיד ממחשבה שלא נהייה עוד יחד.

אני יודע שאני גרמתי לך כאב, אני יודע שאני גרמתי לך להתאכזב.
יודע ששגיתי כשלמקום אחר פניתי. יודע שאני הייתי זה שבגללו
בכית.

חיים שלמים אני אתן אם רק תוכלי לסלוח, חיים שלמים למענך אם
תמצאי בך כוח.

אין בעולם דבר יותר יקר מאהבה, אני יודע זאת כעת כששלי בסכנה.

אם רק יכולתי לחזור לרגע בו הכול התחיל, אם רק יכולתי לשנות את
היותי דביל.
אם רק אפשר היה את העבר למחוק - את הדמעות לך להחזיר ולהחליפן
בצחוק.

אם רק אפשר היה אחרת, לתת לך מעצמי - אם רק אפשר היה אחרת, אם
רק היה זה אמיתי