[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פ. מיכל
/
רשמים ורישומים ליליים

23.02.13 01:45
הבעיה היא שהתחלתי לרבד את העולם. את כולו.  את הכל.
קשה לחשוב שאני אולי היחידה שיודעת פה את האמת. גם כשאני
שיכורה.
האמת פשוטה. ומכוערת. ויפה. ובעיקר לא פה. לא בשבילי.
But I ain't gonna be here too long.
הכל משחק של מגע, של משיכה. כמה טיפשי. כמה אקראי.
לא בא לי להיות חלק מזה. גם כשאני יכולה. ואני יכולה.
עכשיו אני יודעת שאף פעם לא באמת רציתי. מטופש. מטופשים. עולם
רע. בחילה קיומית.
לא שייכת לפה. בכלל. הכל מסיכה. הכל ניסיון השתלבות מאכזב.
ובמקביל האהבה קיימת. אירוע מקרי, ניסיון קלוש, התאמצות
מוגזמת.
מה זה משנה? למי זה משנה?
נמאס לי להסתכל על הכל ממבט על.
אבל אני לא יודעת להסתכל אחרת.
מבט בודד. מחשבה בודדת. חולשה נחשפת.
עייפתי. לילה טוב.

24.02.13 02:11
יום אחד אני אתעורר ואזכר בתקופה של עכשיו.
ואולי אפילו אתגעגע. אולי אפילו אחשוב שהיה טוב.
אבל ברגעים אלו אני יודעת שהעתיד זה כל מה שמחזיק אותי.
לא בדיוק העתיד , אלא התקווה.
המעלה והחולשה הכי גדולה שלנו.  
אני מקווה לטוב. מקווה לשונה.  
אני רוצה אהבה , אינטימיות , אכפתיות. ביטחון. אהבה.
קשה לי. אני חסרת סבלנות.
וקצת טיפשה ומסטולה ומסובבת.
אוף. למה זה משנה בכלל? בא לי לעוף מפה.

26.02.13 15:42
זה לא שהוא כזה חשוב, או מיוחד, או שווה בכלל מחשבה.
הוא פשוט הראשון שגרם לי להבין ששבוע יכול להיראות כמו נצח,
ויומיים כמו שנה. לפחות.
פתאום כל הדקות והשעות נמדדו והתארכו.

רציתי אותו אצלי, עליי, שלי, איתי. רציתי.
וכל שניה שבה התשובה, ההיזון, הצפיה התעכבו
הרגשתי איך אני נמעכת ונמתחת.
איך הזמן מוציא אותי מדעתי.

אז זה לא הוא, זאת לא ההתנהגות שלו ולא איך שהוא עושה סקס.
זה פשוט הרצון והזמן.
שעכשיו נראה כאילו הוא מתקצר, או לא שייך לי.


28.02.13  22:38
אני רוצה שקט...
ואני צריכה להתחיל לחזור לעצמי.
ולרצונות. ולרצינות. ולאכפתיות. ולמציאות. חייבת.

אני חייבת להפסיק לשקר לעצמי
ואז לשכנע את עצמי שזה בסדר שאני משקרת לעצמי.
חייבת להפסיק.

אני חייבת להתחיל להתאמץ,
להפסיק לפחד ולהפסיק לתת לעצלנות לשלוט בי.
אני לא באמת מאושרת ככה.
חייבת לחזור לנורמליות, לקרקע של האנשים הרגילים.
איזו באסה של מסקנה. לא כיף לי איתה
. אבל אני חייבת להבין שאני מבינה את המשחק
וזה שהוא לא מעניין אותי זה לא אומר שאני לא שחקנית בתוכו.
חייבת להשלים עם זה.

בסדר- מתחיל זמן חדש, זה אחלה זמן להתאפס.
על הישגים, על האמת. חייבת. חייבת.

1.03.13 23:09
מפחדת.
קשה לי ללכת לישון
מפחיד לי ללכת לישון כשאני פיקחת או לבד.
אני לא מפחדת מלהיות לבד.
אני מפחדת מכמה אני רוצה להיות ביחד,
מכמה זה כואב לי שאין.

מפחדת מלקום מחלום נעים, מאשליה.
מפחדת שהרצון לביחד לא יעלם לעולם.
מפחדת שהוא לא יפתר.

מפחדת שאני לא אפתר.
כמו חידה שאף אחד אפילו לא מתאמץ לפתור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שמנצח הוא מי
שלא יודע איך
להפסיד


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/7/13 21:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פ. מיכל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה