פעימות הלב לא הבשילו לדבר האמיתי
הן ביטאו אותנו, כמו חרשים
נשארנו כפופים
מול מה שנראה מציאותי
בחדרים נפרדים
לא רקדנו, לא צחקנו
רק היינו שונים
פעימות הלב לא הבשילו
אז חיפשנו לעצמנו מקלטים
אנחנו לא קלים לזיהוי
גם לא משתנים עם הזמן
כוכבים כאן לא יורדים מעצמם
פעימות הלב לא הבשילו
גם לא הכוונה
הן ביטאו אותנו כמו חרשים
עמדנו עייפים מול מה שנראה אמיתי
בחדר הקטן, סגרנו את עצמנו
בדמיוננו כתבנו שירים
במציאות היינו רחוקים מרחק מילה אחת
ממה שנראה שלנו
פעימות הלב לא הבשילו עדיין
עצמנו עיניים כשהסערה החלה
וולקנו או טורנדו, מי ידע לספור
את האמת הגדולה, את הנצח המקרי
פעימות הלב נשארו על הדים שקטים
איש לא סיפר אותנו,
לא כתבנו את עצמנו מהתחלה
עמדנו שקטים מול מה שנראה קיומי
ופעימות הלב, ביטאו אותנו כמו חרשים. |
