שולי בנג'י / צלקת הזמן |
הכל שונה פתאום
האנשים אצים רצים
כמו לשום מקום.
שכן סגר דלתות ביתו
והסנדלר כבר מת
הרחוב בו מהמורות
כמו הכתה בו אש.
האנשים לא נחמדים
ואין שומעים שלום
חבר ילדות שבי היתל
כבר לא מניף ידו.
השמש שאלי חיכה
מסתירה את חיוכה
הענפים של עץ התות
כסו אור הילתה.
מה קרה לזו עירי
השד בה השתולל
איפה הם ימי התום
כשחבר היה חבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|