איזו מן תועלת תצמח
מחליטת הברזל הזה
איזו מן יציקה ניתן למטבע הזה
או לכלי המשחית הזה
או לכלי האוכל הזה
או לקליע או לסכין
או לטבעת.
אבנים זה כל מה שיש לי
היא לשה באצבעותיה
מניחה אבן ולוחשת ולשה
מניחה אבק ויוצרת מרקם.
היא חכמה ממני עכשיו
ויש לה מחרוזת דבש
שפתיים אדומות כמו עלי כותרת
שיער אש אדמוני
ירחים נשברים בעיניה
אני מדמם
מתפנק בין ירכיה.
מהתבוללות חלבון וחלמון
לתוך התערובת הרוחשת
של בצק אפוי בפירורים
מתנחשל בתוך התופת הלוהטת
מביע ייסורים שקטים באכזבה
מתמרמר מרורים
לוהט בעומק כף ידה
מעביר בי צמרמורות
של שנים שכוחות
של מחלה בוגדנית מוארת
זרע של פלורסנט
אור קוסמי בחלל הלב
איש לא הושיט אליו יד
רק היא.
היא מושלת על חצי האי המת
ולראשה כתר ענן
לבושה את תפארת מדינתה
עלווה ושלכת וירוקת
ארגזים של חוכמה עתיקה
הבהובי נר בחושך
ירדה לנהר ונשפכה עם הים
טבעה במצולות שכול
לא ראיתי פניה שהסתירן הצער
אך עיניה זכות כשני אגמים
מחפשת אותי חרש כשיורד הלילה
ואני תקוע בין עולם זה לאחר. | 