|
גם בצורות ובצבעים אפשר להכות שורשים
ולסנטז אותם לכימיקלים רעילים
או להפוך אותם לסוכריות קופצות או פלטות שוקולד
הכול הולך כל עוד לא מאבדים את הראש
אבל תמיד מאבדים את הראש
הראש לא מספיק גדול וגמיש להכיל מרומים כאלה
אז שותים קפה ומזליפים מילים
שותים הרבה קולה או משקה אנרגיה
ומשתוללים עם הרגליים ועם הלב
כשהראש פתוח לקלוט חדשות שטרם מגיעות
והוא רעב כמו קולטני שמש לפני חמסין
רגע לפני המפץ הגדול בו הקרניים ניתזות על העלים
והפרח מלבלב והעץ מרקד.
מספיק עם ההפרעה הנפשית הזאת
תאכל את האוכל שלך,
אתה צריך לגדול
איך תגיע לקשת בשמיים
איך תגיע לענן
איך תקטוף כוכב
איך תוריד את הירח. |
|
|
"...אז יש לו
יקום משלו, עם
חוקים משלו,
והוא חיי בו
לבד, עם הנוכחית
שלו.
עד שהוא יאמלל
אותה והיא תעזוב
אותו, או שהוא
ימאס בה ויזרוק
אותה (אגב,
שנראה לי שהוא
מאס בי) או
ש..."
גררר... סטופ!
(לעצמי, עם
סטירה
וירטואלית-היפוטתית).
מונולוג שמישהי
מנהלת עם
עצמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.