מה יש לך כבר בעולם
מלבד הנפש הזו
שלה אפשר לספר הכל
ולדעת שדבר לא ישתנה
דבר לא ייפגע
ואם היא איננה
כמה גדול הוא האין
כמה חלל צומח בתוכך
ומשתלט
לא מותיר מקום לנשימה
בשעות קטנות כשאתה מביט אל עצמך
ואינך רואה דבר מלבד ערפל ועשן
חונקת אותך החרדה
שמא רק אתה נותרת
ואין עוד על מה להישען
אין מילים לתאר.
ואיך תסביר, איך תסביר מה זה עבורך
כשאין מילים.
התחושה הזו של קרן אור ראשונה
מגששת בין חדרי פניך
האין זו התחושה של החיים עצמם?
איך כל המהות, החיוניות,
מסתכמת במגע הראשוני הזה של אדם עם עולם
עם כל מה שמתעתע ונעלם
ומותיר אותך תוהה אם בכלל היה. | 