במדינה-שבראש-שלי הרבה יותר כיף
וזה לא כי אזלו התרופות
אני מאוזן, העולם מעופף
מקברים נתלות הגופות

נעמדה בת 73 שם בפתח
דרך ארץ חרוטה על זרועה
"מסור ת'כדור," רועדת במתח
ומסרב הפקיד בקופה

היא מבקשת,
נשברת
רוחה וקולה בחלל הגדול
מבשר,
שמש קודרת
לפעמים עדיף לא לשאול

במדינה-שבראש-שלי מחלקים סוכריות
לכל מי שעסקה במציצה
ולא משנה תרבית פטריות
או כמה זמן כבר שקועה בביצה

נוטל עולל ידי בידו
מדגים את הוריד לזריקה
"התחריר משחרר" מסגיר את סודו
אך כשנפתח מדמם מצוקה

מדמה אני,
אווירון
דומם ונושא בתרכיב המיוחד
מעוור,
קופה של מחט
קרב הניצוץ מראש קרב מחודד

במדינה-שבראש-שלי סל
זה במכבי... ובמכולת
ואם לא רוצים שפעת עופות
לא קונים אצלם תרנגולות

"אבל אין ברירה" הגברת צורחת
"פיש אמל," התינוק מיילל
מה אעשה? רק לבלר בקלחת
רופא לתפארת מדינת ישראל

אווירה שבורה,
לשלובים
בגורל מופקר ומופקרת
בלובי,
ניצולים ושבויים
תוצרי סלקציה מנוכרת:

לצרי לצערי ולצרה ולאין דרך חזרה.