את מתוקה ויפי מילותיך
מרגיש לי בצוואר כיריית
קרני אור שמש אל ליבי
כל מילה שלך ירייה
כל פגיעה שלי סוג של
בריאה מתחדשת במילה
הכתובה בזכות האור
בזכות המבוכה בגנות
הטיח, בגנות עליבות
המחשבה שלא עלתה
לזריחה שלא עלתה
לרמת האהבה שבאה
עם כל ניצוץ מקרני
החמה אל ליבי כמו
ירייה של אושר כמו
8.2.13
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|