בארץ אהבתי דקל, חוף ומים
בארץ אהבתי פוסעת היא חשופת רגליים
עלמה צעירה ופניה רכות
ריקות הבעה ועיניה תרות.

בארץ אהבתי אותו היא מחפשת
בארץ אהבתי היא מייחלת, מבקשת
הקרב כבר שכך, התותחים נדמו
וכעת קולות פסיעותיה הן כל אשר נשמעו.

היא חשה, ממהרת ולא רגועה
רצה, מתנשפת ובעיניה עומדת דמעה
האם לא נשאר אחד לתרופה?
לא נמצא שריד כמעט למערכה.

בארץ אהבתי צעירים הזדקנו
בארץ אהבתי על חרבנו לחיות נועדנו
ארץ שאהבתי לשוב אליה בלילות
תיתכן? או לעד תיוותר בגדר חלומות?