|
געגועים נשמעים כברווזים
באוזני הערלות למוסיקה
של האונומטופיאה בתווים
של המיתוס האנושי שהולך
לאסונו בלי להיות מודע
ליכולתו להציל את עצמו
ואת העולם והאדמה הזו
שבה הגעגועים חסרי כול
משמעות החיים והטבע
29.1.13 |
|
|
הרגע שיחקתי
בצלחת מעופפת,
וחטפתי שטף דם
בקצה הבוהן.
שיט, זה כואב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.