בליינד למון / נטיף |
רק קו שפתייך,
קפואות בעווית של בוז,
ינציח את השלום
שלא שכן.
לעד תהיי
חנוטה בענבר השיר
בעוד העט ירחף קליל
מעל לובן הנייר
כיונה הנושאת במקורה
נטיף של קרח
שנים אחרי שישככו המים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|