|
ההווה חי בי ואני בו מתהווה
אין הגעגועים חלק מן המתהווה
כי געגועים זה עבר זמנם בטל
ואין כאן כל קורבן יש רק הקרבה
כי אין להקריב את הלב הבשל
כי הלב לעולם לא בשל להקריב
להקריב את הממון למען ההמון
להקריב את הזעם האלים זה כן
להקריב את הלב? הגעגועים
הם עבר וכל המחזוריות הזו של
כתיבה שכותבת את עצמה לעצמה
היא התענוג הבלתי מתפתה
להיות בהתנסות להיות אדם
נשמה אישה שהיא הרבה יותר
לב מגבר שהוא הרבה יותר
מוחל לעצמו מעצמה וכך הוא
יותר חמלה לעצמו ולא יצירה
כי רק היצירה היא התקווה
היא חמלה היא אהבה.
28.1.13 |
|
|
המתרגם הלירי
חוזר כפיניקס:
"מקל הסוכריה
הזה, שטעמו טוב,
זה קינמון, זה
הוליווד, בואי,
בואי, אף אחד לא
יוכל לראות אותך
מנסה., בואי,
בואי, אף אחד לא
יוכל לראות אותך
בוכה."
- REM בשיר
המתאר את מסלול
הזוהר של בנות
הוליווד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.