[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוריאל זוהר
/
ההווה חי בי ואני בו

ההווה חי בי ואני בו מתהווה
אין הגעגועים חלק מן המתהווה
כי געגועים זה עבר זמנם בטל
ואין כאן כל קורבן יש רק הקרבה
כי אין להקריב את הלב הבשל
כי הלב לעולם לא בשל להקריב
להקריב את הממון למען ההמון
להקריב את הזעם האלים זה כן
להקריב את הלב? הגעגועים
הם עבר וכל המחזוריות הזו של
כתיבה שכותבת את עצמה לעצמה
היא התענוג הבלתי מתפתה
להיות בהתנסות להיות אדם
נשמה אישה שהיא הרבה יותר
לב מגבר שהוא הרבה יותר
מוחל לעצמו מעצמה וכך הוא
יותר חמלה לעצמו ולא יצירה
כי רק היצירה היא התקווה
היא חמלה היא אהבה.

28.1.13







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אחד התעלולים
הנוראים ביותר
שאי פעם נהגו
בידי אדם, זה
שבחורה תדבר עם
גבר, בעוד "ידיד
טוב שלה" ילטף
לו את התחת,
כשאותו בחור
יגלה את
התרמית...



צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/5/15 13:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריאל זוהר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה