גם כשנדמה שנמאס אני לא מפסיק לעבור בשדות
מה חסר לי,
יש לי שמיים פתוחים
יש לי שקיעה
יש אדמה פורייה מלאה תולעים ועושר תזונתי ליבולים
ויש אותה
רוקדת,
לא מפסיקה לרקוד
וריקודה סוער כאישה שלא ידעה דיכוי מהו
לא בי"ס, לא צבא
לא עבודה מתישה
לא לספור בלטות בין מטבח לסלון בשעמום
לא להתנוון מול הטלוויזיה
לא להיכנס לשיגיונות המחשב - בכל דרך
לא להאזין לשירים מדכאים ברדיו,
ושדרנים שתויים, דוקטורים למוזיקה
פשוט לרקוד, כי יש מחר ויש עתיד
לאישה שמחה
שנכנסת לקלחת של החיים
ולא רוצה לצאת
ואוהבת גבר, ואוהבת אותי
וזוכה לאהבה אינסוף
כשאני אוכל את הכובע מרוב אושר
על ריקודה הסוער, שתוי החיים. |