|
זה לא פשוט ילדה
כך לעזוב את החיים
ולנדוד
התרגלת לעקוד
את חירותך
רק עוד מעט
שיאהב
עוד רגע קט
ונכאב
כל פרק מסתיים
בלא נודע
ומתחיל באבדה
שחיפשת, שחשבת שמצאת
את נחלתך, אל המנוחה
ויש רק כמה נשימות
שיוותרו לך באמצע
בכדי לתת לך כוחות
אל עבר- עתיד
וההווה
שמתחבא
בין כתליהם
הרצוצים
ובלב כואב
רגשות אבודים
את תמצאי...
שנת התשע"ב |
|
|
הכי אני אוהבת
בצילומים בחו"ל,
זה המגע עם
תרבויות אחרות.
אני זוכרת את
המפגש עם
החדרניות במלון,
ועם ההוא שלוחץ
במעלית, ועם
הפקידים, ועם זה
ששילם לי כדי
שאתן לו למרוח
לי שמן על הגב,
ועם הילדות
שצרחו מאושר
וביקשו חתימות,
ועם הדוגמן
מאירופה,
והדוגמן השני
שהיה מחו"ל,
והאנשים שאוכלים
כל היום.
אני מרגישה שזה
נורא מעשיר אותי
תרבותית.
דוגמנית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.