כחלחל-זהוב מתחברים
סביב-סביב ללב פועם
רביעי בשורה משמאל יקים,
באפלה שלם.
מכוסה פיח ושרפה
עומד על שלו
בתוך שמן הנשמה
פועם ופועם לו
גדול מכולם
שונה הוא
נראה כפצע
שזוהר מבעד
אותו עוטפת ברעד
הילה של רחמים
מצטופפת בין הקנים
עולה השמיימה
מחודדת וישרה
מנסה לכוון למטרה
לא לחטוא או להחטיא
רק למלא את יעודי.
פתאום מתגלים אחד-אחד
פצעיהם של אחרים
אחד גדול, אחד קטן
והשלישי גובר כמעט על כולם
גם להם פצע
שכואב.
גם הם מחכים
ליום הגאולה
הקרב ובא עלינו לטובה
כל אחד במקום משלו
נר זעיר וחברו
הלהבה הגדולה ביותר
עם הפצע הפועם
הגדול ביותר
מביטה בהם בהבנה
מנחמת בלי לומר מילה
השחור שלה מתפזר מלמטה,
אותו כולם רואים
אך לא יצליחו להעלים ממנה
את השחור של האחרים
והיא כגודל פצעה
כך גוברת אש שלהבתה
בוערת בקרבה
מעלה- מעלה
היא שואפת
גדלה ומתקרבת
לא פוזלת לצדדים
מודה ומתפללת לאלוקים
בקשה קטנה היא מבקשת
קצת לא נעים,
קצת מתביישת
מחכה בשקט, בשקט
את הקץ לדחות לא דורשת,
לעולם לא מתייאשת
"רפא נא לי" לוחשת
צועקת
פיח משתעלת
דמעות של שמן מייבבת
בפצעה דמות מלאך אז נהפך והופע
לאות שישמרה והישועה תופיע
אמונה וביטחון הוא מפזר ומביע
בשני כנפיו הוא סובב ומרגיע
נס לשושנה סגולה תמיד היה
ופה, עוד יגיע...
תשע"ב |
