הצעת חברות וירטואלית
זריקת הכפפה
את עשית מעשה
ואני השבתי פנייך ריקם

את כועסת אולי
מאוכזבת ודאי
תוהה לך מדוע זכית
לכבוד המפוקפק

כרגיל את חושבת רק על עצמך
לא עצרת לרגע לחשוב כמה לי קשה
שהגיעו כבר מים עד נפש
שהזמן לא ריפא את הפצעים
שכל בדל אינפורמציה עלייך גורם לי
לצער, כאב, ייסורים

האמיני לי, תני לי הקרדיט
שאם החלטתי לגדוע אותך
הקדשתי לכך מחשבה
וכבר אין בליבי הרהורי חרטה

ואל תתחפשי לקורבן
אומנם פורים כעת במשכן
אבל זו את שעדיין נמצאת
עשרות אלפי קילומטרים מכאן...

25.02.10