ממזונו לגמתי ותמציתו אכלתי
החלפתי נוזליותו במוצקותו
וכך התחזקה בי אמונתו בי
עד שכמעט התפוצצתי בי
בו ומצאתי עצמי מחולק
לחלקיקי חלקיקים אטומים
שבורים ומפורקים עד כדי
התעלפות במעמקי הים
אבוד שומם בודד וזר ואף
מוזר... ירדתי תחתיות ים
ולא נשמתי עוד, רק תקווה
עוררה בי רצון לחיות מחדש
לעלות מעל המים לצוף
תחילה בלי תנועה, רק נשימה
והנשימה הזיזה גופי המשותק
נשימה ועוד נשימה את שרירי
הזינה את עצמותי הזיזה
עד הבנתי הוא היא בתוכי
ואכתוב את שאלתי עליה כבר
השבתי מי אני אלוהים שבתוכי?
8.1.13 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.