[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רון תמם
/
מחווה למנהטן

לא כולם מתקלקלים
היא אומרת,
הוא מחייך חיוך נבוך
הסרט נגמר, בלי לדעת
אם היא צדקה או שהוא נחלש

זה יום יפה בחוץ
צועדים ליד הנהר
מובסים בפנים, גאים בתחושה
עכשיו זה רק הם, עוד מעט גם העולם ייעלם

נעים בעדינות כמו צלילים שקטים
אולי הם נפגשו ביום הנכון
הם אומרים לעצמם , מיד שוכחים
שהבטיחו לא להאמין ברגעים כאלה

מתנגשים, מתחפשים, בסוף נפגשים
מתפשרים, מתפלשים
זה געגוע אינסופי בשחור ולבן
נעים לבד, והגדה של הנהר רחבה כל כך

לו היו גיבורים של סרט
הם בוודאי היו רוקדים עכשיו
אבל היא שותקת והוא מביט מסביב
עיר יפה העיר שלהם
בשחור, לבן ובצבעים של סתיו
הם תמיד מוצאים בה מפלט
כותרת של זמן

לא כולם מתקלקלים
היא אמרה לפני שעזבה
הכותרות עלו, הוא נשאר בצד
זה יום יפה בחוץ
אולי הם נפגשו ברגע הלא נכון
הכתוביות עולות
לא ברור אם היא צדקה או שהוא נחלש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל פעם שאת
אוהבת את התל
אביבי שלך, את
אוהבת את זאת
שהתל אביבי אהב
שאהבה את
הירושלמי שאהב
את החיפאית
שאהבה את
האשדודי שאהב את
את הגן יבנאית.


(ואתם יודעים
איך זה גן
יבנאיות.)

המלגזן הזועם
מסביר למה לא
כדאי לאהוב תל
אביבים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/1/13 18:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה