איזבל לארן-ורסיין / מטבע |
ורסיסי זכרונות-
גם לכשגדלתי
קטונתי.
כמו חלון הזדמנויות של קרח,
אני הילדה הקטנה ואתה האב
שמציע לי צעצוע נכסף
ומיד חוטף מידי.
כשתתגלגלנה השנים,
חשבתי לי
אמשוך את אדמתו מתחתיו
וכך אשיב לו
כטבעו של מטבע.
והפכו הימים לשנים
וכשהבטתי בו בחיפוש מתמיד
נשאתי עיניי אל עיניים של עצב
לא מצאתי את המכשף הנורא מכל,
השד ההוא, שנראה לי אז גדול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|