|
אדם הולך על שפת הרציף
מחכה לרכבת
מסתכל מסביב
כולם עסוקים
בודקים מה השעה
בודקים הודעות
מאשרים לעצמם שהם קיימים
הוא עומד
מחכה
לבד
הוא חושב עליה
מדמיין לעצמו שהיא מחכה לו ברציף אליו הוא נוסע
הולכת על שפת הרציף
מחכה לרכבת
מסתכלת מסביב
"אני מחכה" היא אומרת לו
"אני מגיע" הוא עונה לה
עונה לעצמו
הרכבת שלו מגיעה
כולם עולים מאוד מהר
אולי אפילו דוחפים
הוא נשאר עומד
לא מסוגל לעלות
"אני לא באמת מחכה" היא אומרת
"אני יודע" הוא עונה לה, עונה לעצמו |
|
|
כשאמות, אני לא
רוצה שום נאומים
בהלויה, רק
סלוגנים,
ושהמצבה תיהיה
בצבע כתום, ושלא
יהיה כתוב שמי
האמיתי רק שמי
בבמה...
אבל רגע, בועז
לא אישר את השם
שלי,
לא חותם
בפרנציפ, מה
תעשו לי!? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.