שירה ליידי-וייס / מישאלה |
ידיי מציירות את תווי פניך בחשיכה
שעה שלבי פורט מנגינות געגועים
אהבה היא מילה כה מופשטת וקצרה
עם זאת מכילה בתוכה אינסוף תארים.
דמיוני לוקח אותנו לטיול לילי,
על שמיכה בפארק וכוכב מהבהב
שפתינו נפגשות, מעבירות את הרגשות
שהתמקמו במרחב של הלב.
בין ידיך וידיי אין רווח
כאילו נולדנו מחוברים כאחד
בין לבך ולבי ישנו חוט מקשר
שלא נותן לנו להיות בנפרד.
ידיי מציירות את תווי פניך בחשיכה
שעה שאתה חולם על רכבות ואצטדיונים
ובבוקר תקום, אופטימי ושלו
האחד והיחיד שלי מבין כל האחרים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|