האדם כעץ על פלגי מים חיים
יש בו ענפים מפוארי זרועותיו
עלים לתפארת פרחים ריחניים
פירותיו הם מחשבותיו רגשותיו
הנישאים כבושם על כנפי הרוח
והמלאכים באים כדבורים לשבת
באור קורותיו יונקים ממנו צופיו
יפי דבריו מרגליות רעיונותיו
זוהר מזונותיהם של מלאכי האור
ומלאכי החושך הנה הם באים
לפוש בענפי האדם ולינוק ממנו
את כל צל מחשבותיו צל דברי
עיניו רגליו ידיו למען התעצמות
החשיכה בעולמנו המונעת אור
לשוט על כנפי נשרים אלי דם
תהומות האין-חוף המרעילים
את המעיינות ומקורות החיים...
עימות החשיבה הטובה באדם
בחשיבה המרעילה בארותינו
חייב להסתיים טרם רדת חשיכה
על עולם של ישויות אור שמים
להאיר להעיר תודעות עתיקות
להקרין מלב טהור ידע האהבה.

בהשראת אמא 26.12.12