ואין באמת מנוחה לנפש, אין באמת מרגוע לגוף
כל הזמן אנחנו במרדפים לנכס לעצמנו את המחר
הייתי רוצה להישען לאחור במיטה בשעת צהריים אחת
ולהנות מיופיו של האור העירום, הפשוט על קירות חדרי
הייתי רוצה לעצום עיניי ולהאזין לציוץ הציפורים מבלי
הדחף לרוץ אל הנייר ולנסות במבוכה ובכישלון מתמיד
לתאר את יופי שירתן
כמה פעמים ניסה גופי להכשיל אותי, למוטט אותי
להגיש אותי כמנחה למלאך המוות ואני הערמתי עליו
אני חיבלתי והארכתי את חיי באופן הכי מלאכותי, שקרי
הלוא שנינו יודעים אילו תוכניות יש לך עבורי, שנינו יודעים
כי אהיה האחרון שיכבה את האור בבית האבות הממלכתי
שלך