|
יין אדום ישן
לכוד תחת פקק שעם
שנחלץ לעזרתו,
ומשחרר אותו
דרך פתח צר
לכוסות זכוכית
שבירות ושקופות .
הוא זולג
דרך הפה והחיך
מערבב טעמים
על קצה הלשון,
מסתחרר
מאבד את הכרתו
ומח-
ליק
לתוך זרם הדם .
נודד ומתנדנד
בתוך תעלות הגוף
הוא מחפש שווי משקל
ואחיזה בחושים,
שכשלו להבחין
ולהצליח לנווט לחוף מבטחים.
הוא נוזל
דרך תעלות ניקוז -
מתפנה
משתנה
והופך את קרביו
לשלוליות פכחון,
שיתביישו בעצמם
עת יפציע הבוקר הבא. |
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.