נתקלתי בתחושה שעיוותה את ההרגשה,
שסובבה את העניינים ולא השאירה לי חיים,
שעוררה סערה, רמסה ודרסה.
לא הביעה רחמים ואותי הרסה.
לא חסד ורק רוע העניקה,
את כל הטוב שהיה, השתיקה.
ואת הדיכאון כמו מדורה הדליקה -
לא ידעתי ולא הייתי חמושה
איך נלחמים בתחושה?
לדמעות לא היה מעצור
והלב הרגיש באושר מחסור
נחנקתי מבדידות ולפתוח חלון לא עזר
כי רק גשם וקור דרכו חדר
חיפשתי פתרון ולא נרגעתי
זרקתי חצים אבל בשמחה לא פגעתי
ניסיתי שוב ושוב ולא התייאשתי
ואז הגיע יום שאת השלווה ופתרון פגשתי.
22.12.2012 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.