[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
איש האפרסקים ואיש הקפה

פיצה
קורעים את האריזה של הנקניקיות, ומטגנים את הזרגים הקטנים בשמן
ותבלינים. חותכים תפו"א לרצועות, ומטגנים אותו בשמן עמוק. אבא
יכין לך ארוחה כמו שאתה אוהב, אני אעמוד ליד החלון ואצפה בשמש
שוקעת, כשהאני השני שלי ילך למכולת לקנות פחיות שתייה, לחם
וביצים, בשביל חביתות. קורעים את האריזה ומוציאים את הפיצה
הקפואה מהשקית האטומה שלה. שמים בתבנית עם נייר אפייה, ודוחפים
לתנור האפייה או לטוסטר-אובן שחומם מראש ל-200 מעלות חום, וכבר
הגיע לטמפ' הזו. נותנים לפיצה לנוח בתוך תא האפייה בדיוק 10
דקות, ואז מכבים את התנור. מוציאים את התבנית ושמים על הכיריים
כמשטח כדי שהפיצה תתקרר. בינתיים אתה יכול לעשן, לנוח, לגלוש,
להתקלח, לשתות גזוז, לשמוע מוזיקה. קורעים נתח של הפיצה החמימה
ואוכלים עם הידיים. אם הפיצה לא יציבה, תיזהר שלא תתפרק לך על
הרצפה, אכול לתוך צלחת או מגש, או משהו. ובמקרה והיא התפרקה על
הרצפה, ולא הבחנת ולא ניקית, יבואו פועלי הניקיון הקטנים לנקות
בשבילך. מאות נמלים יסתערו על חתיכת הלחם והגבינה המותכת,
ויקרעו ממנה נתחים, וייקחו אותם למקומות חבויים. ואתה תשכב על
המיטה מסומם ממוזיקה ואקסל, ותעשן, והנמלים הקטנים ילכו בשורות
כמו חיילים, וימלאו את מאגרי המזון שלהם לימים פחות טובים.



הטרדה מינית
כשעליתי במדרגות, מישהי צלעה מטה. האטתי קצת, וזה בטח רמז על
העניין שלי במצב שלה, אבל היא הביטה בי בחטף במעט עוינות, ולא
התייחסה אליי. חשבתי גם אני להתעלם ממנה, ופתאום היא השתטחה על
האספלט למרגלות גרם המדרגות, וירקה קללות עסיסיות. "קוס אומו
ערס, חרא בן חרא, יא בן-זונה, תראה מה עשית לי." חשבתי לרגע
שהיא חטפה ג'ננת והיא מתכוונת אליי, אך על אף סבלה, והמצב בו
הייתה, היא טרחה להעיף אליי מבט ולהגיד "לא התכוונתי אליך."
רציתי לעזור לה לקום, אך פחדתי לנגוע בה, ולכן שאלתי אותה אם
היא תתבע אותי על הטרדה מינית אם אעזור לה לקום. היא אמרה שלא.
רציתי את זה בכתב, וניסחתי מכתב עם חתימה של שני עדים
ועורך-דין, בו היא מסכימה שאגע בה כשאני עוזר לה, ולא תהיה לה
אף תביעה בנושא. היא חתמה. דחפתי את ההסכם לכיס האחורי,
וכפתרתי את הכפתור בטוסיק כדי שההסכם לא יברח, ואז עזרתי לה
לקום, והיא נשענה עליי בהכרת תודה, כשידה חובקת את כתפי מהעבר
השני.



איש האפרסקים ואיש הקפה
התעורר מוקדם הבן-אדם, או שאולי מאוחר. התעורר בין 1 ל-2
בלילה, ורצה אקסל. הוא היה מכור קצת לאקסל. אבל לא היה אקסל,
כי האחרון נגמר עוד בבוקר לפני, אז הוא פנה למטבח להכין קפה.
זה לא כל-כך קל להכין קפה, כשהאבא שלו הריח את הסיגריות שהוא
עישן כשקם, ושמע את הניאגרה שהוא השתין כשקם, וזה נתן לו, לאבא
שלו, הרבה חשק לקום פתאום ולאכול אפרסק. אולי זה היה שזיף, או
שסק, הוא לא היה בטוח, אבל נגיד אפרסק. אז האיש התכוון להכין
לו קפה, והאבא שלו עומד במטבח הקטן ומכרסם אפרסקים. זה מנע
מהאיש את האפשרות בכלל להכין לו קפה, כי המטבח קטן, ואין מקום
לנוע כדי להכין את הקפה המיוחל. אז האיש רק עמד וחיכה שהאיש
יגמור עם האפרסקים. והאיש עם האפרסקים, יש לו קצת אגו, כי הוא
חשב שהאיש עם הקפה רוצה בחברתו, ולא חשב שהוא מחכה למשהו. אז
הוא המשיך לכרסם את האפרסקים לאט-לאט, ודיבר עם האיש של הקפה,
כי חשב שזה מה שהוא רוצה, אבל האיש של הקפה עדיין היה סהרורי
מהשינה, ועדיין לא ממש התעורר כי לא שתה קפה, אם לפחות היה
אקסל. והאיש עם האפרסקים מדבר, והאיש עם הקפה לא עונה, והאיש
עם האפרסקים חושב שהאיש עם הקפה קצת מטומטם כרגע, ושואל אותו
אם הוא רוצה אפרסקים. האיש של הקפה לא רוצה אפרסקים, וזה גם מה
שהוא אומר, ודוחק בנימה מסוימת באיש האפרסקים שיפנה את המטבח
כי איש הקפה, כלומר הוא, רוצה להכין קפה. איש האפרסקים הבין כי
הוא טעה בהנחתו לגבי הסיבה של איש הקפה בפתח המטבח, ופינה את
הדרך, ואיש הקפה החל במלאכת הכנת הקפה, בעוד איש האפרסקים מביט
עליו. זה הטריד את איש הקפה שאיש האפרסקים מביט עליו, בעיקר
כשלא היה לו מה לעשות, אלא רק לחכות שהמים בקומקום ירתחו. אז
שוב איש האפרסקים חשב שאיש הקפה רוצה בחברתו, ודיבר אליו, אבל
איש הקפה לא ענה. איש האפרסקים התפלא מאוד והלך לישון, ואיש
הקפה סיים להכין את הקפה שלו.



זה מדהים!
וואו! אתם לא מכירים אותי, אז ואבל, וואו!
אני עדיין בהלם. אין דברים כאלה, לפחות לא היו בחמש שנים
האחרונות.
זה משהו... לא נורמאלי. המוח שלי בשוק, כלומר בהלם. בקושי אני
יכול לחשוב.
אחרי אולי חמש שנים פלוס מינוס יצאתי מהבית בשעות החשכה...
וזה... וואוו! זה סרט אחר לגמרי. כאילו, ידעתם שיש אנשים
ברחובות אחרי שמונה בערב? כן אדוני, יש.
כאילו, יש מכוניות, והרבה, ואנשים. אפילו ראיתי קוסית! טוב,
ראיתי כמה קוסיות, אבל היא הייתה לבושה ומטופחת כמו קוסית.
כלומר קוסית מודעת לקוסיות.
היא הסתכלה עליי כאילו אני רוצה להתחיל איתה... פחחח. יש לי
דברים יותר גדולים, יותר חשובים, כמו... וואוו! רמזורים!
ושלטים מוארים! מעברי חצייה! גנים חשוכים! אנשים מתבודדים,
אנשים בתחנות אוטובוס.
אה, וראיתי חנות עוגיות :) פעם מכרו שם בגטים. ומפגש הפלאפל
והשווארמה עוד קיים, עם שלט חדש, גדול וענק, עם צבעים
אדומים-כחולים מוארים.
אני הגעתי לבית, הרגשתי כאילו חזרתי כמו מטיול שנתי בבי"ס.
ומה, סה"כ 40 דקות בחוץ, אבל וואו!
הגוף שלי מתפרק. שנים לא הלכתי כ"כ הרבה זמן. כואב לי הגב.
ראיתי מגרש כדורגל! ושיחקו בו אנשים בבגדים כמו בטלוויזיה.
וואאו. אני בקושי נושם. הלב שלי דופק.
omg!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא מקבל
בעיטה משמפניה

אלכוהול נקי -
זה לא מזיז
אותי

אז תגידי לי אם
זה נכון

שאני מקבל בעיטה
ממך







נציג חברת "תודו
שזה נשמע יותר
טוב באנגלית"


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/7/15 19:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה