[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
מים לדוד המלך

"לדיוויד בואי יש סגנון ייחודי, שלא נשמע מוזר מדי בשמיעה
ראשונה, אבל אם עוברים על האוסף 'דבר לא השתנה' כמה פעמים,
מגלים יוצר מוזר וייחודי ביותר. נדמה שלמוזיקה שלו אין לחן
מגובש לשיר, כלומר זה לא שיר ערש למבוגרים שחוזר על עצמו
נעים-נעים, אלא המוזיקה כל הזמן מנסה לפרוץ מחסומים גם בשירים
בודדים, אבל זה יותר בולט לאוזן בשמיעה רצופה של האוסף."

זה מה שאמר השדרן או אולי המגיש בטלוויזיה כשהגיש קליפים של
דיוויד בואי, וכינה אותו "דוד המלך." אני נעתי על המרבד העמוק
ומזגתי וויסקי כשאני מביט בחצי עין על המסך, ומרגיש ביטחון
ושלווה גדולים שנובעים מעולם צר כי אין לי אינטרנט והתקשורת
משקרת ואני מאמין, ואלו שנות השמונים של המאה הקודמת. אישה
קוראת לילד שלה לעלות הביתה, כי כבר החשיך, אבל הוא מתעקש לשחק
סטנגה קטנה עם החברים שלו בחנייה. זה לא מסוכן כ"כ, כי אין
הרבה מכוניות שעוברות בחנייה, ומה כבר יכול לקרות לילד שמשחק
סטנגה בחנייה. מקסימום ייפול ויישרט בברך, ואם תעבור מכונית
הוא פשוט יפסיק לרגע לשחק עד שהמכונית תעבור. אם אחסוך סכום
קטן של כסף כל חודש, בלי להשתמש בו, בשנת 2015 יהיה לי הרבה
מלאן כסף, אני חושב, ומחייך לעצמי על המחשבה איך אני הולך
לשבור את המערכת ולעשות קופה. אבל השאלה הכי גדולה, מי אני
אהיה בשנת 2015, ואיך ייראה העולם. אולי זו תהיה חסכונית חינם,
שלא תניב פרי של ממש. לפי הסרט "חזרה לעתיד" שראיתי בקולנוע,
שנת 2015 הולכת להיות מאוד מגניבה. יהיו מלאן ערוצים, ונעליים
ששורכות את עצמן.
אולי אקנה קסטה של "דוד המלך", אני חושב בשעשוע. בטח השכנים
יקבלו הלם כשישמעו את המוזיקה מהדירה שלי, זה יהיה מאוד משעשע.




אני משוטט ברחובות בין חצות לשלוש. אני משוטט עם המכונית שלי,
שאוכלת דלק כמו בת-זונה. מחנה את המכונית מתחת לחלון של בית,
ושומע מוזיקת זיונים. יוצא ומשתין מתחת לחלון שלהם בזמן שהם
מזדיינים. כבשות מזוינות, כל היום עובדים בלנפח לאנשים את הראש
על חינוך וסוציאליזם, ובלילות מעשנים ג'וינטים ונדפקים. אני
מגלה צמח מריחואנה מוסתר בין השיחים, ומשתין גם עליו. הייתי
משתין גם עליהם אם הייתי יכול. היא מורה לחינוך מיוחד, והוא
עובד סוציאלי. יענו, יש עליהם אג'נדה. הם לא עושים ילדים מתוך
עצלות. יש להם דילר רשום בפנקס הטלפונים תחת כינוי קוד. מנוי
שנתי בקאנטרי-קלאב, והנחות בקניית חפצים בחנות מיסטיקה ותרבות
המזרח, כי בעל החנות דפק יחד איתם את הראש בהודו אחרי הצבא. יש
להם פרארי זקנה ויפה ליד הבית, מתחת לעץ האלון. הם שוטפים אותה
במתקן שטיפה במקום עם צינור או דלי, כשהם בתוך האוטו. הם
מתדלקים לא רחוק מהבית אחרי העבודה. הם רוצים לגדל כלב, אבל הם
עצלנים מדי בשביל זה.

אני מחנה את האוטו ליד החוף. שוטרי סיור מעירים זוג תיירים
שחשבו שאפשר לישון בחוף בשקי שינה. הם קמים המומים ומנסים
להתווכח באנגלית עילגת עם השוטרים, שעונים להם באנגלית עילגת
גם כן. באיזה שלב הגבר הלבוש בגד-ים, ואחד השוטרים, מבינים
ששניהם יודעים רוסית. הם שמחים מאוד על זה, ומתבדחים בשפה
קולחת, אבל עדיין השוטרים מגרשים אותם מהחוף. הם עוברים ליד
המכונית שלי כשהם חוצים את הכביש. אני עושה להם תנועת שלום עם
הראש, הם לא מגיבים כאילו לא ראו. אני דורס אותם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מקופלת.
עד הכאב
האחרון.





(נוי-נוי
במחזור)


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/5/15 12:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה