אני משוטט ברחובות בין חצות לשלוש. אני משוטט עם המכונית שלי,
שאוכלת דלק כמו בת-זונה. מחנה את המכונית מתחת לחלון של בית,
ושומע מוזיקת זיונים. יוצא ומשתין מתחת לחלון שלהם בזמן שהם
מזדיינים. כבשות מזוינות, כל היום עובדים בלנפח לאנשים את הראש
על חינוך וסוציאליזם, ובלילות מעשנים ג'וינטים ונדפקים. אני
מגלה צמח מריחואנה מוסתר בין השיחים, ומשתין גם עליו. הייתי
משתין גם עליהם אם הייתי יכול. היא מורה לחינוך מיוחד, והוא
עובד סוציאלי. יענו, יש עליהם אג'נדה. הם לא עושים ילדים מתוך
עצלות. יש להם דילר רשום בפנקס הטלפונים תחת כינוי קוד. מנוי
שנתי בקאנטרי-קלאב, והנחות בקניית חפצים בחנות מיסטיקה ותרבות
המזרח, כי בעל החנות דפק יחד איתם את הראש בהודו אחרי הצבא. יש
להם פרארי זקנה ויפה ליד הבית, מתחת לעץ האלון. הם שוטפים אותה
במתקן שטיפה במקום עם צינור או דלי, כשהם בתוך האוטו. הם
מתדלקים לא רחוק מהבית אחרי העבודה. הם רוצים לגדל כלב, אבל הם
עצלנים מדי בשביל זה.
אני מחנה את האוטו ליד החוף. שוטרי סיור מעירים זוג תיירים
שחשבו שאפשר לישון בחוף בשקי שינה. הם קמים המומים ומנסים
להתווכח באנגלית עילגת עם השוטרים, שעונים להם באנגלית עילגת
גם כן. באיזה שלב הגבר הלבוש בגד-ים, ואחד השוטרים, מבינים
ששניהם יודעים רוסית. הם שמחים מאוד על זה, ומתבדחים בשפה
קולחת, אבל עדיין השוטרים מגרשים אותם מהחוף. הם עוברים ליד
המכונית שלי כשהם חוצים את הכביש. אני עושה להם תנועת שלום עם
הראש, הם לא מגיבים כאילו לא ראו. אני דורס אותם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.