הוא שתק כשהיא רעדה על המיטה, וביקשה אקסל וביקשה כדור לשיכוך
כאבים וביקשה סיגריה וביקשה שיבקש מהשכנים לכבות את הכדורגל
שלהם. הוא עשה בשבילה מה שביקשה, חוץ מהאחרון, והיא פלטה זעקת
כאב כשהשדרן התלהם על איזו התקפה ששברה כמעט את כל הקירות. "הם
אוכלים אותי חיה!" היא זעקה שוב, אבל לא ביקשה שוב, כי ידעה
כמוהו מי הם בדיוק אותם שכנים.  היא נגעה באקסל הקר בחוסר
אונים, והוא פתח לה את הפחית. היא רוקנה שתי לגימות ונטלה כדור
מהטבליה בצורה מרושלת, והורידה אותו לתוכה. "אני רוצה
שפינק-פלויד ינגנו לי." היא אמרה בקול שקט. "לא שמעתי אותם
כל-כך הרבה זמן." ומיד הוסיפה - "אבל זה לא הולך עם כדורגל."
כשהשדרנים צווחים מעבר לקיר, ושני השכנים מתפרקים בשרשרת
קטרזיס. היא נשמה כבד ולקחה סיגריה ביד ימין, כשהיא אוספת את
יד שמאל אליה בכאב. "גם אם יאכלו ממני חתיכה-חתיכה, אני אמשיך
לכתוב." היא אמרה. "הם היו מתים לראות אותי זומבית מול
הטלוויזיה." הוא הסתכל על הטלוויזיה הישנה עם הבטן שלא פעלה
כבר מעל לשנתיים. הוא הודה שזה היה נבון להוציא את הטלוויזיה
מחייהם. היא הייתה שם, והיא הייתה כנראה תקינה, אבל היא לא
הייתה מחוברת לשום מקור שידור. לכן לא היה צורך גם לחבר אותה
לחשמל והיא הייתה מנותקת שנתיים, והגשם שטפטף מהתקרה בימי
הסערה של החורף, חלחל אליה ובטח הרס אותה, לא שהם בדקו, לא
שהיה להם אכפת. היא עישנה באיטיות את הסיגריה, והחזה שלה עלה
וירד, ואז היא אספה כמה דפי נייר אליה והחלה לכתוב כמה משפטים.
הוא לא הפריע לה, והיא הייתה לוקחת הפוגות בין משפטים למשפטים
קצרים, ואז נתנה לו את הדף ואמרה "הנה." הוא קרא, עוד שיר
גאוני של יוצרת גאונית. עוד אחד לאוסף. היא רוקנה את האקסל עד
תומו, והתכרבלה בכאב במיטה, כשהיא אוספת את ידה השמאלית אליה.
הוא הביט בה רגע, כשמטחי שידור הכדורגל מרסקים לה את העצמות,
חוץ מאצבעות ידה השמאלית שכבר נשברו, והלך לחדר שם היה המחשב.
הוא הצית סיגריה וקרא שוב את השיר על רגל אחת, כשהוא בודק
דוא"ל, ואז העלה את השיר למחשב, וממנו לאתר, בדק שהוא רץ, וסגר
את המחשב. פרצופים מחייכים הופיעו מהבניין הסמוך מבעד לחלון
שמעל המחשב. מישהו צעק על הבן שלו שהוא ישבור לו את כל העצמות.
היא ישנה שינה שסועה מלאה כאב וחלומות מרוטשים, בעוד היא נואמת
לאומה בכיכר המדינה על חשיבותה של היצירה, כשלפניה סוללה של
מיקרופונים, ורדיו וטלוויזיה מתעדים אותה בשידור חי לכל בית
בישראל.