אני מוטל פשוט איברים על הדשא
בין כל אניצי הירוק הסוערים
שמסחררים את ראשי בריחות משכרים
שבגינה הציבורית
ציפורים יפות מצייצות צוויץ צוויץ
ומחרבנות עליי
אני אוהב את זה, כמו חרא של מלאכים
אני מחייך
יש תנועה, אנשים מביטים בי
חלק צוחקים, חלק תמהים
חלק קוראים לי משוגע
אז אני משוגע, אז מה
האנשים צודקים, יש להם הבחנה
אני אוהב אנשים

אני חופר בור בדשא בגשם בגינה הציבורית
אין עונג גדול יותר מלהתלכלך בבוץ
כמו שהיינו ילדים
ושיחקנו מכות עם הבנות בתוך בריכות בוץ,
ליד הגינה הציבורית
אני נכנס לבור, לתוך הבוץ
אני אוהב בוץ, ורטיבות
יורד גשם והכול רטוב, גם הבור האדמה
אני שוכב בו כמו רחם, אני אוהב את זה כל-כך
אנשים טובים צועקים אליי קללות,
אני אוהב אותם
אני מחייך אליהם באהבה,
הו, אנשים טובים, אני אוהב אנשים
הם קוראים לי משוגע,
אבל זה מכוונות טובות
הם רוצים להחמיא לי

הדשא והגינה כל-כך יפים וחיים
אני חותך בי כדי לדשן בדמי את האדמה,
והדשא, והפרחים, אפילו הדרדרים
של פיסת גן-עדן בנוף אורבני
אני אוהב דברים צומחים,
אני אוהב גם אנשים
באים מד"א וחלוקים לבנים
נשים קטנות בוכות,
האימהות שלהן מערסלות אותן בידיהן הטובות.

שעות הם התווכחו בצעקות עד לב השמיים
השכנים היו חרדים עם יד על הטלפון
דמעות ירדו מעיני שניהם ועיניהם צרבו
צלחות עפו ונשברו על הקירות ושולחנות הופכו
מסמכי גירושין עפו והתפזרו בחדר כמו עלים לבנים
בשלכת או שלג של התפרקות יצרים ועצבים
הוא לא ידע איך ולמה, אבל כנראה הוא עשה זאת
ידו הייתה על הסכין, והסכין הייתה בגופה העליון
הוא ניסה להוציא את הסכין בבהלה, אבל רק סובב אותה בטעות
והיא התפתלה בכאבי תופת
אבל היה חיוך על פניה, כאילו לזה קיוותה
כאילו זה נצחונה
ואז קרסה באחת בשלולית של דם והוא בכה
בהיסטריה כשהבין מה קרה, איך לעזאזל זה קרה?
הלחץ הנפשי היה גיהינום כשהוא לקח כמה דברים וברח לשומקום
רחוק
מיד החל המצוד אחריו
ידיעות בעיתונים ובטלוויזיה ושוטרי חרש מגששים כל בדל מידע
והוא חש בזה ונטרף, כשהם מצאו אותו, חסר שפיות
מכור לסמים קשים ופרנויות ולא יודע מי הוא
התברר שהוא חושב שהוא רמזור
נדלק ונכבה אור ירוק אדום במצמוץ עין
החזירו אותו לארץ בכותונת משוגעים
סגור בחדר מרופד, הוזה ומלא פחדים.

הלכתי ועשיתי עם עצמי דברים
כמו שאתה אוהב
כמו שאמרת שצריך
אני רוצה שתהיה גאה בי
מכיר את העוגות האלה בוויטרינה של הקונדיטוריה?
אלה ש-כל הילדים מסתכלים עליהם
ויורד להם ריר
והן מתוקות יותר מסוכר בדבש
אז אני מכינה כאלה, רוצה לטעום?
משלמים לי לא יותר מדי
ויש את העוגיות שמוכרים בשקיות ניילון
עבות אטומות עם כיתוב
של מאפייה עם הרבה מסורת ומתכון סודי וזה
גם את זה אני מכינה
יש לי כמה שקיות כאן על המקרר
וחנות הספרים, אני מוכרת בחנות ספרים
מה מוכרת? ספרים. אני עובדת בכירה
מארגנת גם את המשמרות והלו"ז
ועושה אפילו הזמנות, מה חסר, מה לקנות
מההוצאות לאור
ואני כזה רוקדת בין השולחנות
עם צלחות חומוס וכוסות בירה
וחמוצים
במסעדה עממית בקרן רחוב
ליד הקולנוע שסגרו, ופתחו שם בורגר-קינג
אבל אני לא עובדת בבורגר-קינג
אתה מאוכזב?
למדתי הרבה, אתה יודע
יש לי תואר ראשון ל-מה שאתה קורא
זיוני שכל. כן, פילוסופיה
אותי זה מעניין, למרות שאין איך להתפרנס
עם פילוסופיה לא קונים במכולת
כמו שאמרת
ואני לומדת ובדרך לתואר ראשון גם
בגירוד ביצים, כמו שאתה קורא לזה
כלומר כן, מנהל עסקים
יצא לי לגרד ביצים, כלומר
יש לי ניסיון בעיקר בעסקי השכרת-מכירת רכב
אה, וביום שישי אני מכינה גונדי,
ומוג'דרה, וקוסקוס
רוצה לבוא לאכול?
אני מוכרת את זה למסעדה קרובה
ואני עובדת במכבסות של שני בתי-מלון
ואפילו כותבת... כן, אפשר להגיד שאני גם סופרת
אני כותבת סיפורים קצרים באנגלית,
בעיקר למגזינים באירופה,
אבל אחד התפרסם גם באוסטרליה
יש לי שני תוכים וחתול
וכלב מאניאק שלא נותן לי לשכוח...
ויש לי יבלת על כף הרגל
ואני מכורה לקרמבו,
אם זה מעניין אותך
אבל אין לי אהבה.

ערבוביה של אלכסנדריה כאוס מוחלט
ביצת-עין מקושקשת על מצע עלי חסה
עגבנייה רקובה נחה בתוך קופסת נעליים מקרטון
אילוף הסוררת וערבוב הסורר עם בצק עלים
התחפשות לזברה עם פסים ורוד לבן ונעלי בלט
התפכחות מואצת זרה לטבע בו נולדנו שנינו עירומים
משוואה מוארכת עם שני צלילים שונים בטונים גבוהים
אכילת אגס התפוח לקול צלילי משק כנפי הגלים על הצוקים
התפכחות שוב מאשליות חורבה על האדמה שנחה בה נימפת גלים
התלהבות מואצת בזרמי מיץ ניתזים על חולצת טי-שירט אפורה
מועדון ריקודים הומה אדם מזליף חמיצות לתוך הריאות בנקבובית
התלהבות לא מואצת על עריסת ערסל מעורסלת בעירסול חושים.

אתה מתעורר כמו אריה, הראש שלך נפוח
מסדר עניינים במטה הכללי, לא צריך לקנות לחם
מעשן, משתין, שוטף ידיים, מעשן, שותה, כותב, שוטף ראש
היא לקחה את כל האריות הגורים הקטנים לספארי
לצוד צבאים. למה לצוד צבאים כשיש הרבה במקפיא
וקונים אותם במרכול השכונתי, על המשקל
אתה צולה צבי בגריל של התנור ואוכל לו את העיניים, וכל השאר
הוא לא ירוץ כאיילה. זה מביא לך רעיון לאכול גם איילה
וג'ימי הנדריקס שר ומנגן כמה הוא תותח, זה עושה חשק לשאוג
כש-כל הצבאים והאיילות זוקפים ראש בייראה ונסים על נפשם
העלובה
בבקתה ליד הנהר, איפה שיש צל ומים, והרבה לביאות לזיין
יוצא מלך האריות לשוטט בממלכתו. והיא מתוחת קשת בשמיים
על איזו ברית בין אדם לאלוהים. גשם יורד, זה לא משנה
כשהאריות יוצאים לקנות נתחי צבאים ואיילות במרכול
לשים בפריז ולשבת ליד האח, משחקים עם עצמם שחמט
זה לא רע, זה דווקא נחמד.

אז הוא שופך שני כוסות אורז למגש
ומוציא ממנו את מה שצריך להוציא
שזה - אבנים, חרקים, ועוד כל מיני דברים בלתי מזוהים
ואז עושה הופ-הופ ומבשל את האורז בסיר
עם מים ושמן. ויותר מאוחר מוסיף רסק עגבניות
של פרימור, כי אין כמו אימא מושלמת
וקוצץ בצל ומטגן, ותבלינים מ-כל מיני צבעים
שיהיה צבעוני כמו העיניים שלי
וקורע נתחי שניצל, או המבורגר, או נקניקיות
ומקפיץ. הופ-הופ, מעל המחבת הרותח
ואנחנו נאכל את זה עם בצל בלימון, ושומר
וחריף, וסחוג, ופלפלים חריפים
ומלפפונים חמוצים, כי אנחנו לא חוסכים בהוצאות
וכשהבטן תהיה גדולה ושבעה, נדליק סיגריה
או מקטרת, או נרגילה, או סיגר, ונעשן
את החלומות של שנינו, שהלכו לאיבוד אי-שם בבגרותנו
לפני שהפכנו גברים מצולקים עם אבנים בנשמה
וסלעים בראש.

שקנאים זה מחזה נדיר במחוזותינו
פה יש עורבים, ומיני ציפורי טרף אחרות
הילדים יורים עליהם עם רוגטקות,
והמבוגרים עם רובי-ציד
כל יום בחמש אחה"צ מגיע משלוח של בשר
חמש טון בשר שמועמס על המשאיות
ונשלח לכל קצוות הממלכה
שם הוא מעובד ומומלח ומתובלן
ועולה על שולחנותיהם של גבירי האימפריה
בין כל המקורים של ציפורי הטרף שקוצצו
והונחו לקישוט בין השאר ליד קערות המטבל
כשמגיעה ארוחת הלילה נכנסים הסועדים
עטופים בבגדי פאר וגלימות וכתרים
ואוכלים את משלוחי הבשר היומיים
הם מדברים על ענייני חברה ופוליטיקה
ומתייעצים בנוגע לענייני פלילים וחיסולים ממוקדים
וכשהם פורשים אל יצועם, הם מתפתלים בהנאה,
על כרסם שהשמינה בזחיחות דעת ובשר
ובראש שמן ושקט הם חושבים מחשבות שמנות ושקטות
וחולמים חלומות שמנים ושקטים על מגדלי פאר
מצעדי חיילים ותהלוכות פרשים
ודגלים מתנופפים בראש התורן.