רחל, דמותך נוצצת
באדוות הכינרת
שוחקת בלבנה שחזתה
בחורבן המקדש
ובתקומת החומה והמגדל
מעט מעט אחרי אחריתך
עת זימרת בביטחה
שירי גולה, בעליצות איכרים
ונטית על גזעי הכרמל
החלטית בשפתך הטרייה
חבקת עתיד בידיים מיובלות
שם ה' נישא על שפתייך
מרחיב מלכותו בדרכך
על ידך, בזכות פסיעותייך
מפריחת שממון
בלב העולם
רחל, כאמך נותרת
בצידי הדרכים
מגוננת על בניה
ערירית גלמודה
אגדות נרקמו על
מצבות חייך
לחלוחית עיני
זוכרת עתיקת נשמתך
למראה הנמל
נמל מבטחים שגנז
את יופייך
באדמת האבות
לעד תהיי טובה בעיני
זכה ופשוטה כימי העבר
משאלתך הוגשמה
נפשך מרגוע
מילותייך נחמה. |
