|
זזנו ממקומנו כדי לפנותו לשנינו
הפתקים הקטנים של האנשים
הקטנים כגדולים היו לנו מסלול
סימני דרך למסעינו חסרי דרך
לגדילתנו בה נידלדלה לה
הכמות הבלתי ניתנת לספירה
של גרגירי החומר הנעים בו
ולא מגיעים לסיפוקים של רגע
כי לא בזוזנו ממקומנו על מנת
לספק את הרגע זזנו אלא זזנו
כדי לספק את כל הרגעים את
כל הגרגירים המהווים עצם
קיומנו.
12/12/12 |
|
|
לא תופס כלום
לא תופס
לא תופס
לא תופס כלום
את נוגעת
לא נוגעת...
שלמה נור, בעוד
שיר לא ברור,
לאהובתו הנצחית
לינורי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.