אנשים התהלכו ברחוב
זוגות , זוגות
אני עמדתי ליד התחנה
ראיתי אותם עולים ויורדים
היום לא לקח הפסקה
חיכיתי לך, בין הדקות, בין השעות
את איחרת בחצי שעה
אני איחרתי בשתי דקות
אולי בשנה שלמה
כל השיחות התנהלו אצלי בראש
הכל היה ברור, כמעט מוחלט
אין מקום לטעות
המלצר שאל מה נרצה לאכול
את היית אומרת
הייתי אומר הכל
אבל את איחרת בחצי שעה
אני איחרתי בשתי דקות
אולי בשנה שלמה
לא סופר את הימים, לא סופר את השעות
את מספרת על עיר רחוקה
אנשים אחרים
סיפורים ומשהו שמזכיר געגועים
אני הייתי מספר לך
על אהבה גדולה
ואיך הכל מטפטף בחזרה
על השולחן
אבל את איחרת בחצי שעה
אני איחרתי בשתי דקות
אולי בשנה שלמה
לא סופר את השעות, לא מכיר את הימים
אחר כך קמים ומשלמים
נפרדים ליד התחנה
עכשיו כולם שם מחכים
מביט בך נעלמת
וחוזר אל החיים שלי
איחרתי בשתי דקות
אולי בשנה שלמה
אני כבר לא סופר את הימים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.