ימים עשנים
ונטעתם במקומם
גן של ורדים,
בתוכי תנגן
מנגינת השוטים
וטרחתם עד יצאו
מקרבי.
בלילי הסהר
יכני תזזית
לא אדע
נים עד שחרית,
ואזכור דברתכם
אמי ואבי
עד תכה תרדמה
בלילי.
כעמוד העשן
הסומך ביומי
ניצבתם כמגן
עת הולכי,
לו יכלו עיניכם
לצפות בדרכי
הייתם עומדים
כחולמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|