שחר מרקוביץ / מסע |
שמתגשמים לאחרים
אני כל כך רוצה לראות,
קצת אור מתוך העננים
אני מביט אל העתיד,
ולא רואה שם שום דבר
וההווה כל כך מפחיד,
עוד חלק בלבי נשבר
עובר הזמן ולא עוצר,
אני בקצב לא עומד
פשוט רוצה להסתדר,
ועם עצמי להתמודד
מרגיש תקוע בתוכי,
שלם בשקר הגדול
מאמץ את בדידותי,
התרגלתי כבר לסבול
כי טעיתי, הדרך שבחרתי לא טובה
כל כך קיוויתי, לשקט שלפני האהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|