היו ימים של עמל ויגע
בם העמל יצא לחרוש
איש כבוד היה ובן שפע
ששכר יומו שם בכיסו.

כל בוקר בחדוה יצא הוא
אל עמלו גדוש הפרנסות
וביום קריאה יתיצב הוא
על המשמר בשיר ורון.

באו ימים של תום השפע
אל הלשכה יצא לחתום
שכר יומו לא בא ביזע
הוא בא בזכות חתימתו.

בבוקר אין חדוה בשפע
קשה יום המובטל מנשוא
הכבוד נטש את בן היגע
עד כי עכור נראה יומו.

עד אן תפליגי לך מולדת
השיבי לעמל כבודו
לקום כל בוקר אל היגע
שבסופם בא על שכרו.


© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 500/13 שייכות ל- shulibangi
ש. שאול