שולי בנג'י / מחוגי הזמן |
נצעד בבטחה
אל הקן,
חיי שזורים
באהבת חייך
עד בוא
השיבה ותיתן.
בערוב היום
נצא ונשוח
בשביל החוצה
שדרת החיים
ההומה כרוח
הטומנת בקרבה
מכשול ורועץ.
בשלהי החיים
האהבה תרקיע
אך הזמן
שנותר מתקצר,
בספסל הגנה
נשב ונשמיע
ספורי העבר
עד נבכה.
נדמע לחיים
שחלפו בטרם
חיינו ידעו
המעט שנבקש,
הדורות הבאים
יזכרונו לחסד
כשדמעה בעיניהם
תבצבץ ותרד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|