|
בלילות הכי קרים
לבך נוגע בנשמתי
וכשאני ישן לבד
החלומות רוקמים חיי.
לבדי בין הסדינים
נזכר ביופי הפנים
הקור אשר השארת
מזכיר בדידות בטרם באת.
כשראשי על הכר
הדמעות זורמות כנהר
רוצה לראות את הילדה
אשר לבה לבי שבה.
בחלום את לצדי
חובקת את תא לבבי
החום מאיץ נשימותיי
זעה טרפה את כל חושיי.
את הילדה בלילותיי
את נשמתי עד סוף חיי
כשהכפור בין הסדינים
החלומות לא מתגשמים.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 494/13 שייכות ל- shulibangi
ש. שאול |
|
|
הדשא קצת גבוה
היום לא?
הפשפש מביט
למעלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.