היה לי אהוב ואיה הוא
ילדי הקטון שגדל ואיננו
לילות לבנים נשאתיו בכפי
ומחלב עצמותי הנקתיו לרוויה.

גופו הקטן בחום עטפתהו
בכאב לילותיו למרפא נשאתהו
גדל הוא ילדי צמח ובגר
והנה הוא בגן מחייך ושובב.

זה ילדי הקטן שבגר בהרף
מיטב שנותיו היו לתפארת
חסון בשריריו ויפה מבטו
ואהוב הוא בבנות כיתתו.

בגר ונשא עיניו למשמרת
בצבא המגן חיל לתפארת
גיבור ועזוז היה מטבעו
התייצב למסע המגן בארצו.

בתום המסע לא שב מהדרך
בה הלכו חבריו להגן על מולדת
וביום השבת הוא שב לאמו
בארון העטוף בדגל לאום.

היה לי אהוב ועכשיו הוא בקבר
ילדי הקטון דומם הוא כאבן
ואני עוד כמהה לחבק לבבו
של ילדי הקטן, של ילדי הגיבור.