|
הגעגועים שעוטפים אותך חזקים ממך
אינך יכול לשחרר את נשמתך מגעגוע
הזמן, המקום והעלילה בכל אחדויותיך
בדרמה היומיומית של זיכרונות העתידים
למנוע ממך את רגעי ההתעלות לשמים
עמדתי שעות מול עבודתו של הבנאי
התבוננתי בכישורי הסנדלר, אבי החייט
הצחיק רבים בכישורי מדידותיו וחושיו
הבריאים, למרות שעזבני לאנחות ואני
לא בא בימים, ואפילו לא בשעות ולא...
הגעגועים הבלתי מתפשרים מכסים
את כל החורים והנקבים שבראתם
אנחות בכי צער סבלם של אחרים
עצים כרתו ברחוב שדרות הצבי מכאיבים
כמו אבא כמו אימא בימים ארוכים
של תינוקות ישנים מחוץ לבית אימא
בוכים מייללים שומרי לילה לא באים
ובחצות ליל אני עוזב יחף הביתה לאימא.
8.12.12 |
|
|
"אינגה, תגידי
לי...", פניתי
למורה למחשבים
ודרשתי - "למה
מלמדים אותנו
פסקאל ולא סי
פלוס-פלוס?"
"אנשים שיודעים
סי, מוצאים
עבודה אמיתית
ולא מסתפקים
בהוראה..."
"ואת, יודעת
סי?", ללא טיפת
טאקט מיותרת
"אני בכלל
דוקטור
לפיסיקה!", משנה
נושא בזעם.
ילד סובל בכיתת
מחשבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.