תחושת האושר שופעת בהווית העולם
הבא לתוכנו ממרומי הידע הבלתי מתפשר
של כל אומות עולם שהן גרגר אחד קטן
ביקום האומות האי-חופיות ביקומים
המתגלגלים להם במיליארדי הגלקסיות
ואנו חושבים שאנו מרכז העולמות...
איזו יהירות! איזו גאווה שבטית עלובה!
כי מי אנו? מה אנו? כלום, אפס אפסים
הורסים את מעשה הבריאה האלוהיים
וחושבים עצמנו לחכמים מלאי אהבה
פוי! בחרפה ובבושת הפנים שיצרנו
לעצמנו עם בוא מלאכים לקבל את פנינו
לאחר החיים האלה בשמים האלוהיים
בושה וחרפה תהיה מנת חלקנו
על שלא למדנו לברוא שלום ביקומים
האלוהיים ולא השכלנו לכבד בריאה
של ארץ החיים השמימיים גם כאן
על פני אדמות, רק הרמוניה רק אהבה

7.12.12